בביג דטה לא פעם חסרה הגדרת המטרה. או שהיא מוגדרת באופן כללי לגמרי "מה אתם יכולים להבין מהנתונים האלה?". לשאלה כללית כזאת אי אפשר ליצר מודל אופטימיזציה. יתר על כן, לא רק אופטימיזציה קשה לעשות בלי הגדרת מטרה מסודרת, אלא בכלל חיפושים וניתוח מידע – כולם דורשים מטרה, ובלעדיה (במודלים המקובלים) זה כאילו הושלכנו לאמצע ג'ונגל המידע של ביג דטה בלי מפה, JPS, מצפן ומצ'טה, ומצפים מאיתנו לנווט החוצה בשלום. אגב, בשיטת GT זה אפשרי, אך הניווט שונה לגמרי... אך בחזרה לנושא הדיון - אופטימיזציה.
כשאנחנו אומרים אופטימיזציה, אנחנו מתכוונים למעשה לחישוב שמוצא את הנקודה הטובה ביותר מבחינת מספר מטרות יחד, תוך ויתור קטן ככל האפשר על המקסימום של כל מטרה בפני עצמה. לדוגמא – אופטימיזציה של מעלות החום במזגן. בדרך כלל קביעת הטמפרטורה הרצויה נועדה לחסוך בהוצאות מזגן מצד אחד, ומצד שני לספק את נוחותם של השוהים בחדר. לפעמים המטרה של קביעת טמפרטורה אופטימלית היא אחרת, נניח הגדלת מספר האנשים שניתן להכניס לחדר הרצאות, או הגדלת הניצול במחסנים או בהובלה בקירור. בכל הדוגמאות האלה ניתן לראות שאופטימיזציה היא תמיד נקודת פשרה בעצם בין מספר מטרות. ומבחינה זאת קשה לחשב אותה יותר ממקסימיזציה של מטרה אחת בלבד. אבל הדבר שמוציא את המילה אופטימיזציה מתחום הביג דטה, הענין הקריטי שלא מאפשר בכלל שימוש באופטימיזציה, הוא העובדה הפשוטה שבביג דטה נכון להיום לא יודעים להגדיר מקסימום גלובלי (או מינימום), ואם כך – גם לא יודעים להגיד האם נקודה משופרת היא אמנם הטובה ביותר שניתן למצוא, על אחת כמה וכמה כשמדובר במרחב הפתרון של מספר מטרות יחד.
בביג דטה דיינו אם נסתפק בשם "פתרון משופר", ומי שמחפשים אתגרים יכולים להוסיף לזה הצדקה מהותית (מצוין) ותבנות חדשות (בכלל מעל ומעבר).
